|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| מהו תהליך הגיור? |
 |
הגיור הוא תהליך המרת דמות של אדם לדת היהודית. מדינת ישראל היא מדינה יהודית. הזכות לגיור פתוחה בפני כל אזרח ישראלי ועולה זכאי שבות. אזרח זר בעל אשרת שהייה מסוג א' 5 המעוניין להתגייר נדרש לעבור ועדת חריגים.
תהליך הגיור כולל חמישה שלבים:
 הצגת מסמכים ודיון בבקשה לגיור
לימודי יהדות בקורס הכנה לגיור
הגשת בקשה לסיום התהליך לבית הדין לגיור
טקס גיור הכולל טבילה במקווה וברית מילה לגברים
קבל תעודת המרה ושינוי הרישום ברשות האוכלוסין
תהליך הגיור אורך כ-10 חודשים, ולאחריו תוכרו כיהודיים לכל דבר ועניין. תהליך הגיור אינו הפיך, ולאחר הכרתכם כיהודים לא תוכלו לחזור לדתכם הקודמת. |
|
|
| מי יכול לעבור גיור? |
|
כל אדם ללא קשר לדת קודמת, גזע או מין ראוי להיות מועמד לגיור. כדי לעבור גיור עליכם להיות בעלי אזרחות ישראלית. זכאי עלייה, טרם הגשת בקשתם לעלות לארץ, רשאים לעבור את תהליך הגיור בארץ לאחר הצגת אישור זכאות עלייה מטעם הסוכנות היהודית.
אם אתם בעלי אזרחות חוץ ובעלי מעמד אחר, כולל תושבי קבע בעלי אשרת שהייה א'5 - עליכם לקבל אישור מוועדת החריגים. מידע נוסף על ועדת החריגים תוכלו לקבל במוקד אגף הגיור במשרד ראש הממשלה בטלפון 02-5450100.
 אגף הגיור במשרד ראש הממשלה |
|
|
| קבוצות הפונות לגיור |
|
בקרב הפונים לבתי הדין לגיור בבקשה להתגייר אפשר להבחין בין כמה קבוצות עיקריות:
בנים לאב יהודי בעלי זהות יהודית
עולים רבים מקרב מדינות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה נולדו לאב יהודי וגדלו בבית ששמרו בו על זהות יהודית ועל מצוות כגון: אכילת מצות בפסח וצום ביום כיפור. על כן בהגיעם ארצה הם מבקשים לחזק את זהותם היהודית ולעבור גיור כהלכה.
עולים שעלו ארצה על פי חוק השבות
עולים שהגיעו ארצה על פי סעיף הבן או הנכד בחוק השבות, למרות שחלקם לא חיו כיהודים בארצותיהם ואילו כיום הם מבקשים לקבל על עצמם את מורשת אבא או סבא.
עולים מאתיופיה
עולים משבט הפלשמורה או שהמירו את דתם מאונס צריכים לעמוד בפני בית הדין לגיור, להטיף דם ברית (שריטה קטנה באבר המין שנעשית על ידי מוהל) ולטבול במקווה.
בני מנשה מהודו
צאצאי בני מנשה היושבים במדינות מיזורם ומניפור בהודו ורוצים לעלות לישראל צריכים לעבור גיור כהלכה בבתי הדין לגיור.
גברים ונשים שנישאו נישואים אזרחיים עם יהודים
במקרה שאחד מבני הזוג אינו יהודי אך מעוניין להמיר את דתו לדת היהודית, על בני הזוג לפנות לבית הדין לגיור כדי שיוכלו להתחתן כדת משה וישראל.
זוגות הבאים להירשם לנישואין
בעקבות העלייה ממדינות שונות ברחבי העולם, חלק מהזוגות הבאים להירשם לנישואין ברבנות המקומית מגלים, להפתעתם, שאחד מבני הזוג אינו יהודי על פי ההלכה. גם אם אחד מבני הזוג עבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי בחו"ל, או אם אחד מבני הזוג עבר גיור שאיננו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל, השניים אינם יכולים להתחתן עד שיוסדר מעמדם.
ילדים מאומצים
בשנים האחרונות פועלות עמותות רבות למען הבאתם של ילדים מאומצים ממדינות שונות בעולם, ביניהן: רוסיה, אוקראינה, מולדובה, רומניה, גואטמלה והמזרח הרחוק. ילד שאומץ ממשפחה לא יהודית צריך לעבור תהליך של גיור קטנים.
גרים מתוך בחירה אישית
מי שאינו יהודי והחליט להמיר את דתו ולהצטרף לדת היהודית בעקבות חשיבה מרובה, מחקר ומחשבה כי הדת היהודית היא הדת שבה הוא מאמין. |
|
|
| גיור קטינים |
|
על פי הלכות גיור, קטין הוא ילד עד גיל 13 וילדה עד גיל 12. כיוון שילדים בגילים הללו צעירים מכדי להבין את המשמעות המלאה של תהליך הגיור ואת ההשלכות של המעשה, בית הדין מקבל את הקטינים "על דעתו". כלומר, בית הדין מקבל על עצמו את האחריות על המרת דתם של הילדים ליהדות וקבלתם לעם היהודי.
בשונה מגיור של מבוגר, גיורו של קטין אינו כולל תהליך הכנה או לימודים. במסגרת התהליך מתקיים ראיון בין הורי הקטין לבין הדיינים. חובה על שני ההורים להגיע לראיון או לחלופין להגיש מסמך חתום לבית הדין בו שניהם מאשרים את הסכמתם לגיור הקטין. |
|
|
|
|
|
|
|
|
כיצד לדעתך ניתן לשפר דף זה?
כיצד דף זה עזר לך?
* יש למלא מידע רלוונטי
אם אתה מעוניין לקבל מענה מצוות ממשל זמין, הזן כתובת דואר אלקטרוני ליצירת קשר
דואר אלקטרוני
* יש למלא כתובת דוא''ל חוקית
הפעולה נכשלה
עקב בעיות במערכת הדואר לא ניתן לשלוח את הטופס.
|
|
|
|
|
|
|
