|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| שמיני עצרת |
 |
המקרא מציין את יום שמיני עצרת בספר במדבר, פרק כט', לאחר שהוא מציין את חוקי חג הסוכות:
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ". (פסוקים לה-לח).
יום שמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות החל בכ"ב בתשרי. המילה "עצרת" מתארת אסיפה לצורך תפילה והקרבת קורבנות. |
|
|
| התפילה לגשם |
|
במסכת ראש השנה מציינת המשנה את חג הסוכות כזמן שבו "נידון העולם על המים" לשנה הבאה: האם תהיה זו שנה ברוכת גשמים או שנת בצורת. בעיית המים המוכרת לנו היטב, אינה חדשה בארץ ישראל. אברהם ויעקב ירדו למצרים בגלל בצורת, וגם בימי בית שני היו הגשמים הכרחיים לקיומו של היישוב בארץ, שהיה חקלאי בעיקרו.
חג הסוכות, המציין את הסתיו ואת ראשית החורף, מתאפיין בכמה טקסים המביעים בקשה ותפילה לשנה עם גשמי ברכה, כגון שמחת בית השואבה. אך על מנת לאפשר את הישיבה בסוכה מובעת בקשה מפורשת לגשם רק בסוף החג, ביום השמיני – שמיני עצרת, החל בארץ ישראל ביום שמחת תורה.
בשמיני עצרת נהוג לומר בבית הכנסת תפילה מיוחדת לגשם המורכבת מפיוטים העוסקים בגשם ומבקשים מהאל שיוריד גשמי ברכה בעתם. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
