|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| החג במקורות |
 |
חג שמחת תורה חל בארץ ישראל בתאריך העברי כ"ב בתשרי, ביום בו חל גם שמיני עצרת. למרות התאריך הזהה מדובר בשני חגים שונים. בחוץ לארץ חוגגים את שמחת תורה בכל כ"ג בתשרי. בחג זה מציינים את סיום קריאת 54 הפרשות שבספר התורה בבית הכנסת, בקריאה מחזורית המתרחשת בכל יום שבת. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בספר דברים - פרשת "וזאת הברכה" ואת ההתחלה של הפרשה הראשונה בספר בראשית, פרשת "בראשית" ובכך סוגרים מעגל של קריאה בתורה.
שמחת תורה הוא חג חדש יחסית שאינו נזכר בכתובים. ציונו של יום זה כחג נקבע בתקופה הגאונים בבבל (מסוף המאה ה-6 עד אמצע המאה ה-11), שקבעו את מחזוריות קריאת הפרשות בתורה למחזוריות של שנה כפי שאנו מכירים אותה היום ולא למחזוריות בת שלוש שנים או שלוש שנים וחצי, כפי שהיה נהוג בזמנו במקומות מסוימים. |
|
|
| שם החג |
|
| השם המוכר לנו כיום, שמחת תורה, ניתן לחג כנראה בספרד של ימי הביניים ומשם עבר לכל תפוצות ישראל. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
