|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט - 1959 |
 |
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה נחקק ב- 1959 וזוהי תמצית סעיפיו:
 התאריך שנקבע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא כ"ז בניסן.
תחילתו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה היא משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים למחרת היום.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשעה 10:00 נשמעת ברחבי הארץ צפירת דומייה בת שתי דקות. בדקות אלו מופסקת כל עבודה ונעצרת התנועה בדרכים.
הדגלים על הבניינים הציבוריים מורדים לחצי התורן.
תוכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לא יקוימו עינוגים ציבוריים ובערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתי קפה יהיו סגורים.
|
|
|
| חוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו - 1986 |
|
| על פי חוק איסור הכחשת השואה המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי, ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות, דינו מאסר חמש שנים. |
|
|
| גלגוליו של יום הזיכרון עד למתכונתו הנוכחית |
|
יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לראשונה על ידי הכנסת בשנת 1951 תחת השם "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953 במסגרת חוק יד ושם שונה שמו ל"יום הזיכרון לשואה ולגבורה". רק בשנת 1959, לאחר מאבק של ניצולי השואה, נחקק חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה שמסדיר את פעולות ההנצחה והתרבות ביום זה.
התאריך שנבחר לציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא כ"ז בניסן. תאריך זה מציין את מרד גטו ורשה, בו הארגון היהודי הלוחם עמד מול כוחות הצבא הגרמנים שביקשו לפנות את הגטו ולשלוח את 60,000 היהודים שנשארו בו אל מותם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
