|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| החג במקורות |
 |
"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ" (ויקרא, פרק כג, פסוק כד)
ראש השנה מסמל את תחילתה של השנה העברית. על פי המסורת זהו גם יום המלכת ה' על העולם והיום שבו אלוהים שופט את כל היקום וקובע את גורלו לשנה הבאה. |
|
|
| מדוע מציינים את תחילת השנה בחודש תשרי? |
|
| תשרי הוא החודש השביעי בלוח השנה העברי. אם כן, מדוע מציינים דווקא בחודש זה את תחילתה של השנה העברית? לדעת החוקרים, בתקופה קדומה החודש הראשון בשנה היה חודש תשרי, החודש הראשון לאחר האסיף ולקראת תחילתה של השנה החקלאית החדשה. לטענתם של חלק מן החוקרים, רק בתקופה מאוחרת יותר קבע משה רבנו כי ניסן הוא החודש הראשון, וזאת לזכר יציאת מצרים שחלה באותו חודש. לטענתם של חוקרים אחרים הייתה זו השפעת הבבלים שגרמה ליהודים להתחיל לספור את החודשים מניסן. כך נוצרו שני ראשי שנה: ראש שנה לחגים בחודש ניסן – ממנו מציינים את שלושת הרגלים וראש שנה אזרחי בתשרי – ממנו נספרות השנים. |
|
|
| ראש השנה – חג שונה |
|
| ראש השנה אינו דומה לחגים יהודיים אחרים - זהו אחד החגים היהודיים היחידים שאינו קשור למאורע היסטורי או לשינויים בטבע. הוא גם נבדל משמעותית משאר החגים מכיוון שבניגוד לחגים אחרים, בראש השנה לא נהוג לשמוח אלא לערוך חשבון נפש לקראת עשרת הימים הנוראים בהם אלוהים דן את העולם. |
|
|
| שמות החג |
|
יום הדין - במקורות נאמר כי כבר ביום בריאתו חטא האדם ועמד לדין מול אלוהים שמחל לו. מסיבה זו נהוג לקרוא לראש השנה גם "יום הדין". ביום זה עומדים בני אדם אל מול אלוהים ונשפטים על מעשיהם במהלך השנה. מסיבה זו גם נהוג לברך ביום זה "שיכתבנו ויחתמנו לשנה טובה ומתוקה".
יום תרועה - אחד המנהגים המרכזיים בראש השנה הוא התקיעה בשופר המסמלת את המלכת אלוהים על כל הארץ, ועל כן "יום התרועה" הוא אחד משמותיו הנוספים של החג. "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם". (במדבר, פרק כ"ט, פסוק א').
יום הכסה - ראש השנה נקרא במקורות גם "יום הכסה" מכיוון שבניגוד למרבית חגי ישראל שחלים בדרך כלל באמצע החודש, קרוב למועד בו הירח מלא, ביום זה הירח מכוסה (חבוי). יש שממשילים את הירח לבני ישראל שבדרך כלל מאירים, ובראש השנה הם ממעיטים מאורם ומכסים על גדולתם בגלל החשש מיום הדין. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
