|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| על מגילת אסתר |
 |
מגילת אסתר היא אחת מחמש המגילות בתנ"ך, ומסופר בה על נס חג הפורים, שנחגג לזכר הצלת יהודי שושן ופרס מהשמדה.
במהלך ימי חג הפורים בתאריכים י"ד-ט"ו באדר נוהגים לקרוא במגילה בבית הכנסת פעמיים: פעם בליל החג, ופעם בבוקר החג. |
|
|
| מקור השם "פורים" |
|
| המילה פור פירושה פיסת חרס או אבן שהיו מטילים לצורך הכרעות ממלכתיות. המן הפיל פור כדי לבחור תאריך להשמדת היהודים – י"ג באדר. החג נקרא על שם הפור שהטיל המן. |
|
|
| סיפור מגילת אסתר |
|
חג הפורים נחוג לזכר הצלת יהודי שושן ופרס מגזירתו של המן, יועץ קרוב למלך פרס אחשוורוש, שרצה להשמידם. סיפור המזימה וההצלה מתואר בפירוט במגילת אסתר:
"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים
חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם
וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל
לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם…
וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר…"
(מגילת אסתר, ט', כ"ד-כ"ו)
על פי המגילה, שלט אחשוורוש על 127 מדינות "מהודו ועד כוש". המן הרשע, צאצא לעמלקים, קינא במרדכי היהודי (יועץ אחר למלך), וביקש להשמיד את כל היהודים ברחבי הממלכה. הוא שכנע את המלך לאשר צו מלכותי המתיר את הרג היהודים. המזימה נודעה למרדכי וממנו לאסתר דודניתו, שאותה לקח לו אחשוורוש למלכה. בהשראת אסתר, שוכנע אחשוורוש להתיר ליהודים להילחם באויביהם ולתלות את המן על מזימתו. ואכן, היהודים התגברו על אויביהם בשושן ובפרס כולה תוך יומיים.
על פי המסורת, התרחשו אירועים אלו באמצע המאה ה-4 לפני הספירה, אך ממצאים היסטוריים מזהים את אחשוורוש עם אחד ממלכי פרס במאה ה-5 לפנה"ס. |
|
|
| תענית אסתר |
|
מקור יום הצום, החל בי"ג באדר, הוא בצום שצמו אסתר ויהודי שושן הבירה לפני שהלכה אסתר לאחשוורוש במטרה לשנות את רוע הגזירה על השמדת היהודים. צום תענית אסתר מתחיל עם עלות השחר ומסתיים עם צאת הכוכבים.
לצום שני היבטים: מצד אחד, היה זה צעד שביטא אבל, מכיוון שמרדכי קרע את בגדיו ולבש שק ואפר. מצד שני, נראה שבאמצעות הצום ביקשה אסתר לחזק את רוחה, להתעלות ולזכות בהשראה. |
|
|
| שושן פורים |
|
על פי המגילה, אירע ניצחון היהודים על אויביהם ברחבי הממלכה בי"ג באדר לכן חגגו את הניצחון למחרת, בי"ד באדר. בשושן הבירה (הפירוש של בירה הוא מצודה מבוצרת בתוך העיר) מצאו אויבי היהודים מסתור בתוך החומות, ולכן הושג הניצחון רק בי"ד באדר, ולכן חוגגים את "שושן פורים" בט"ו באדר.
מכאן נקבע המנהג לחגוג את חג הפורים בערים המוקפות חומה, כמו ירושלים, בתאריך ט"ו באדר. בערים שלא היו מוקפות בחומה נחגג חג הפורים ביום י"ד באדר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
