| סעיפי חוק יום הזיכרון |
 |
 יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יחול בתאריך ד' באייר, משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים למחרת היום.
בערב יום הזיכרון בשעה 20:00 תושמע ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת דקה. ביום הזיכרון בשעה 11:00 בבוקר תושמע ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת שתי דקות. בדקות אלו תופסק כל עבודה והתנועה בדרכים תיעצר.
דגלים על בניינים ציבוריים מורדים לחצי התורן.
אזכרות וטקסי התייחדות נערכים במחנות צבאיים ובמוסדות החינוך.
השידורים ברדיו ובטלוויזיה יוקדשו לייחודו של היום.
מרגע הישמע הצפירה בערב יום הזיכרון ועד זריחת החמה למחרת ייסגרו בתי הקפה. לאורך יום הזיכרון כולו לא יתקיימו עינוגים ציבוריים: הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה. |
|
|
| סקירה היסטורית |
|
עד לחקיקת חוק יום הזיכרון ערכה היחידה להנצחת החייל, בשיתוף צה"ל, טקסי זיכרון לנופלים בבתי הקברות הצבאיים המרכזיים במהלך יום העצמאות. ב- 1951 המליצה המועצה הציבורית להנצחת החייל לשר הביטחון להפריד בין האירועים ולהכריז על יום זיכרון שיימשך יממה שלמה לפני יום העצמאות. החל מאותה שנה הונהגו צפירת הזיכרון, תפילות יזכור, טקסי זיכרון בבתי הספר ובבתי הקברות הצבאיים ושידורי הזיכרון בכלי התקשורת.
בשנת 1963 התקבל בכנסת חוק יום הזיכרון, שנקרא בתחילה "יום הזיכרון הכללי לגיבורי מלחמת הקוממיות". ב-1978 נוסף תיקון לחוק שהסדיר את מנהגי ערב יום הזיכרון. ב-1980 שונה שם החוק ל"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל". שמו הרשמי של יום הזיכרון נקבע כ"יום הזיכרון גבורה ללוחמי צבא הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל", כך שיכלול גם את זכרם של חללי המחתרות, השב"כ והמוסד. עד לשנה זו היה נהוג להשמיע גם צפירת זיכרון שלישית, עם צאת יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות.
בתחילת שנות האלפיים הוחלט להנציח ביום הזיכרון גם את זכרם של נפגעי פעולות האיבה, במסגרת טקסי זיכרון נפרדים. |
|
|
|
